לַחֲזֹר לַגּוּף בַּגּוּף

יוֹתֵר מִדַּי

אַחֲרֵי הַפְּעֻלּוֹת נִמְשָׁכִים הַלְּבָבוֹת

אַל תִּתֵּן אֶת יָפְיְךָ לַדְּבָרִים

לָמָּה הַשֶּׁמֶשׁ לֹא זוֹרַחַת

מִלְחָמָה בָּאָה אִתִּי 

אַשְׁרֵי הַבּוֹכִים

אֲנִי עוֹנֶה: הִנְנִי

אֲנַחְנוּ מִתְכּוֹפְפִים שׁוּב אֲלֵיהֶם, חַיִּים שֶׁלָּנוּ

לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ

וְהָרַחֲמִים אֵינָם חָלִים עַל הַנִּדּוֹנִים לְאֵלֶם

מָתַי הִסְפִּיקוּ הַשָּׁנִים לְהִשְׂתָּרֵעַ

דָּבָר אֵינוֹ לַשָּׁוְא

הָאֲנָשִׁים בַּמִּלְחָמָה יָפִים

יֵשׁ לְךָ מָה לְהָבִיא

עָבָר שֶׁל עַם

עַל סְלִיחָה, אַשְׁמָה וְחֶמְלָה

וּמָה הֵם חַיֵּינוּ אִם לֹא מְצִיאוֹת וַאֲבֵדוֹת