הַמַּשְׁמָעוּת, וְלֹא הָאֹשֶׁר

הַמַּשְׁמָעוּת, וְלֹא הָאֹשֶׁר, הִיא הַקָּטֵגוֹרְיָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל חַיֵּינוּ. אֲנִי מִתְנַגֵּד לִשְׂפַת הַצְּרָכִים שֶׁל מׇאסְלוֹ וְדוֹרֵשׁ אֶת הִפּוּכָהּ שֶׁל הַפִּירָמִידָה שֶׁלּוֹ: אֲנִי אַצִּיב בִּבְסִיסָהּ שֶׁל הַפִּירָמִידָה אֶת הַדְּרִישָׁה לְמַשְׁמָעוּת וּלְנוֹכְחוּתָהּ בְּחַיֵּינוּ לִפְנֵי הַצֹּרֶךְ בְּמָזוֹן, שֵׁנָה וְכוּ'. (שמעון אזולאי)
המילים שלי כאן אליכם בכל שבוע באות אליי תמיד במקרה.
אני אף פעם לא מתכנן מראש על מה אכתוב הפעם.
כמו שאני לא מתכנן את הסדנאות שאני מנחה או את מפגשי הקבוצות הטיפוליות ובוודאי שלא את פגישות הטיפול האישיות שאני מקיים. אני חושב על כל אחד מהם לא מעט אבל אף פעם לא מחליט מראש שום דבר.
אני מנסה להיות נאמן לרגע ולמה שנובע מתוכו, למה שנובע מהמפגש הייחודי.
וגם כאן זה מפגש, ביני לביניכם, ביני לבין עצמי, ביני לבין המילים.
וכל מפגש הוא לא צפוי, מסתורי, כמעט פלאי, וחד פעמיותו נישאת באוויר.
והמילים שאני מלקט לכם מאילנות גבוהים, הולכות ובאות אליי מכל הכיוונים לאורך חודשים ושנים.
ופעמים הם עתיקות כחרס ישן ופעמים הדיו שלהן טרם יבש.
היום התיישבתי לכתוב, והייתי מהרהר ומשוטט בעולמות מבפנים ומחוץ,
ואת אלו המילים קראתי בכתבת חדשות אקראית ברשת.
והן יקרות וחשובות בעיני כאוצר נצחי.
קראתי על מפגש שהיה בשבועיים האחרונים אי שם בדרום הארץ,
יחד עם אנשי ביטחון, אישי ציבור, ומג"ד אחת מחטיבות הנח"ל שנלחמות ברציפות בשנה האחרונה. ונכח שם גם הפילוסוף ד"ר שמעון אזולאי, שכמו יתר הנוכחים, עמד נפעם אל מול הלוחמים הצעירים והנחושים, שממשיכים לבצע את משימתם מבלי הנד עפעף למרות הקשיים העצומים והמחירים האישיים. מילותיו הדהדו בלבי ורציתי להביא אותן אליכם, וכך הוא פתח:
"הכל מאוד ברור: המשמעות היא כוח שמניע לפעולה. היא זאת שעובדת במלוא הכוח אצל חיילי הנח"ל שפגשת. המשמעות היא לא דבר שקיים תמיד כשלעצמו, היא נבנית ונוצרת. המג"ד הצליח להבין ולהחדיר לחייליו את הערך החשוב הזה...". והוא המשיך עם המילים המצוטטות לעיל על המשמעות כמה שעומד בבסיס החיים ומעניק להם את תוקפם וצובע את צבעם.
המשמעות היא יסוד החיים.
ואנו גם יודעים שכאשר המשמעות אובדת, גם החיים נמצאים בסכנה.
ללוחמים האמיצים בשדה הקרב יש חוויה ברורה ומיידית של משמעות, שלאדם החי את חייו בצל המלחמה לא תמיד יש. וגם לא לחלק מאלו השבים מן המלחמה.
והאתגר שלנו היא לעזור להם ולנו למצוא מחדש את המשמעות לחיים על פני האדמה.
וכאשר כל המבנים הקודמים קרסו, יש לחפש דבר מה חדש שממנו אפשר להתחיל לברוא את הכל.
ולפעמים זה חיוך של ילד. או נבט שמציץ מהאדמה. או מבט בעיניים שיש בו רוך. או צלילים שמרעידים את הלב. או פשוט להרגיש שאתה לא לבד, שמישהו מוכן ללכת איתך בדרך.
בחודשים האחרונים אני מרגיש שהמשמעות היא האוכל והמים והשינה שלי.
הניסיון להביא ריפוי לאלו שנפגעו בשנה האחרונה.
ואני מרגיש חלק מקהילה של מאות אלפי אנשים, שכל אחד מהם בדרכו מנסה לסייע ולעשות טוב.
שנזכה למצוא את המשמעות במעשינו בכל יום מחדש.
Comments