תּוֹדָה לְךָ עוֹלָם
תּוֹדָה לְךָ עוֹלָם תּוֹדָה שֶׁהֵבֵאתָ אוֹתִי לְכָאן לַסִּיר הַזֶּה הַמְּבַעְבֵּעַ, הַמַּעֲלֶה עָשָׁן עַל הַדְּרָכִים הַנְּכוֹנוֹת שֶׁהוֹלָכַת אוֹתִי וְלֹא בָּחַרְתִּי עַל יַם הָאַהֲבָה שֶׁשָּׁפַכְתָּ בִּי וְכִמְעַט טָבַעְתִּי תּוֹדָה לְךָ עוֹלָם תּוֹדָה שֶׁהֵבֵאתָ אוֹתִי לְכָאן עַל שֶׁהֵטַחְתָּ בְּפָנַי אֶת הָאֱמֶת וְאֶת הַזְּמַן עַל הַקּוֹצִים שֶׁזָּרַעְתָּ לְרַגְלַי וּבִזְכוּתָם נִשְׁמַרְתִּי עַל עַמּוּדֵי הָאֵשׁ בְּמַעֲבָרַי וּבְכָל זֹאת עָבַרְתִּי אֲבָל פָּגַשְׁתִּי קֶרֶן חֹם מְמִסָּה הָרִים שֶׁל קֶרַח הֶאָרָה שֶׁל חֶסֶד וְאוֹר בְּלֵיל יָרֵחַ יֵשׁ טוֹב אֶחָד שֶׁמִּסְתַּתֵּר בְּעֵמֶק הַכָּזָב תּוֹדָה לְךָ עוֹלָם שֶׁסִּפַּרְתָּ לִי עָלָיו תּוֹדָה לְךָ עוֹלָם תּוֹדָה שֶׁהֵבֵאתָ אוֹתִי לְכָאן אֶל אֶרֶץ נוֹטֶפֶת דָּם וְאֵשׁ וְתִמְּרוֹת עָשָׁן עַל אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה שֶׁהַצָּבַת בְּדַרְכִּי הַפְּתַלְתַּלָּה וְעַל הַגּוֹרָל שֶׁכָּתַבְתָּ לִי עוֹד בַּהַתְחָלָה שֶׁלֹּא יִבַּשְׁתָּ אֶת דִּמְעוֹתַי וְהִנַּחְתָּ לָהֶן לִזְרֹם וְעַכְשָׁו הֵן אֲגַם יַלְדוּת, מִקְלָט מֵהַתְּהוֹם תּוֹדָה לְךָ עוֹלָם עַל הַחֹשֶׁךְ עַל הַסִּכּוּי שֶׁיִּתְבַּהֵר וְעַל טִפָּה קְטַנָּה שֶׁל אֹשֶׁר כְּשֶׁכְּבָר חָשַׁבְתִּי לְוַתֵּר (קרן פלס)
את השיר הזה שרה קרן פלס יחד עם יובל שרעבי מקיבוץ בארי - פעמיים. בפעם הראשונה זה היה לפני כשבע שנים, בחגיגות השבעים לקיבוץ בארי. יובל הייתה אז נערה בתיכון וכנראה שקולה החודר והעמוק נודע למרחקים כבר אז. כחלק מהאירועים הם ביצעו יחד את השיר הזה שמילותיו יפות ונכונות לכל זמן, אך יכולות לעיתים במצב רוח מסוים ליפול אצלי למחוזות הקיטש, כמו כל המילים הטובות והנכונות. את השיר הזה הן ביצעו יחד שוב לכאורה בדצמבר האחרון, אבל השיר השתנה עד כאב. באותו זמן אביה יוסי שרעבי היה עדיין חטוף ברצועת עזה, וכמו מעולם לא הייתה הארץ הזו יותר נוטפת דם ואש ותמרות עשן. ואיכשהו בתוך כל הכאב יובל מצליחה להוציא את המילים האלו ממעמקים, מילים שקורעות את הלב מהתרגשות ועצב והשראה על היכולת להודות לעולם אפילו מתוך היגון והחשכה.
את השיר הזה שמעתי אז ואיכשהו השבוע נזכרתי בו מחדש, ובכל פעם ששמעתי אותו השבוע הוא העביר בי צמרמורת והעלה בי דמעות. אולי על אלוהים שהטיח בנו את האמת ואת הזמן, אולי על הדמעות שהפכו לאגם ילדות, אולי על התקווה והסיכוי שיתבהר. לא הרבה אחרי שהשיר הזה בוצע בתכנית הכוכב הבא, הודיע צה"ל כי יוסי נהרג, ככל הנראה כתוצאה מתקיפת מבנה הסמוך למבנה שבו שהה יוסי עם שני חטופים נוספים, איתי ונועה. איתי נרצח כמה ימים אחר כך. ונועה ארגמני, עדיין לא נודע מה עלה בגורלה. וכל אלו רק גורמים הזה לשיר לבקוע את כל המחסומים על הלב, והלוואי וגם את כל הרקיעים עד לכיסא הכבוד עליו יושב אל הרחמים. אם אתם מחליטים להקשיב לשיר הזה, קחו בחשבון שהוא יפרק אתכם ויבנה אתכם מחדש. בתפילה לשובם של החטופים במהרה, להחלמתם של הפצועים, ולנחמה עבור המשפחות השכולות.
והנה הביצוע המרטיט לב:
Comments