תּוֹדָה לְךָ עוֹלָם

וְאַחֲרֵי כָּל זֶה לָשׁוּב וְלָגַעַת

וְהָרַחֲמִים אֵינָם חָלִים עַל הַנִּדּוֹנִים לְאֵלֶם

וְיָצָאתִי מִמֶּנּוּ כִּמְעַט כְּאָדָם

הָאַהֲבָה וְהָאֵבֶל מִתְחַבְּרִים בַּטַּבּוּר

שֶׁהַיְּצִיאָה אֶל הַטֶּבַע הִצִּילָה אֶת חַיַּי

מָתַי הִסְפִּיקוּ הַשָּׁנִים לְהִשְׂתָּרֵעַ

אֲנִי כָּאן כְּדֵי לְהַצִּיעַ אֶת לִבִּי

הַאי הוּא כָּל מָה שֶׁקַּיָּם עַכְשָׁו

דָּבָר אֵינוֹ לַשָּׁוְא

הָאֲנָשִׁים בַּמִּלְחָמָה יָפִים

נוֹכַח לָדַעַת שֶׁהוּא רוֹאֶה

בְּמִלִּים אֶפְשָׁר לִצְרוֹר אֶת רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם

יֵשׁ לְךָ מָה לְהָבִיא

אָבְדוּ הַחַיִּים, אָבְדוּ - וְנִחְיֶה

לִשְׁכֹּחַ אֶת הָעַצְמִי

וּמָה שֶׁנּוֹתַר כָּעֵת הוּא עֲגוּרֵי חֵן

עָבָר שֶׁל עַם

דַּע לְךָ שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב

בֵּין דִּין לְרַחֲמִים, אֵיךְ הָאָרֶץ עוֹמֶדֶת

אֱלֹהִים בּוֹכִים מֵאֲחוֹרֵי אִילָן גָּבֹהַּ

הֲרֵי זֹאת אֵינָהּ הַמְּצִיאוּת הַיְּחִידָה

אֵין זְמַן לְשִׁירִים; עַכְשָׁו חַיִּים

שִׁיר עֶרֶשׂ נֶגְבִּי חָדָשׁ